רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא בדיקת מעקב בהריון שנועדה לאבחון מומים בעובר. בבדיקה שואבים כמות ממי השפיר שבתוכם מתפתח העובר ברחם. את הבדיקה מבצעים לרוב כשיש סיכון מוגבר למום גנטי מולד.
את הבדיקה אפשר לבצע החל מהשבוע ה-13 להריון אך היא מבוצעת לרוב בין השבוע ה-15 לשבוע ה-20 להריון.
מהם הסיכונים בביצוע בדיקת מי שפיר?
הסיכונים האפשריים העיקריים בעת בדיקת מי שפיר הנם הפלה, זיהום, תסחיף מי שפיר ועוד. הסיכון להפלה מוגבר אצל נשים מתחת לגיל 35.
מתי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר?
עילות לתביעת רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יכולות לצמוח לפני הבדיקה, במהלכה ולאחריה. אחת העילות המרכזיות להגשת תביעה בגין רשלנות לפני הבדיקה היא אי-עמידה על דרישת החוק לגבי הסכמה מדעת.
בדיקת מי שפיר, בדומה לכל פרוצדורה רפואית אחרת, דורשת את ההסכמה מדעת של המטופלת.

במסגרת ההסכמה מדעת צריכה המטופלת לקבל את כל המידע אודות מצבה הרפואי, מה הסיכונים בביצוע הבדיקה ובויתור על ביצועה, האם קיימות אלטרנטיבות לבדיקה, מה סיכויי ההצלחה של הבדיקה ועוד.
במקרים מסוימים, באם הרופא לא מפנה את המטופלת לביצוע הבדיקה, זו עלולה להיות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
קיראו בהרחבה: רשלנות רפואית במעקב הריון – כי הרופאים טעו!
כל אישה במהלך הריון זכאית לבקש לבצע את הבדיקה בסבסוד פרטי או על ידי קופת חולים, אך בנסיבות שונות, גם אם האישה לא עומדת על זכותה, מתפקידו של הרופא להפנותה לביצוע בדיקה זו.
אי-ביצוע תחקיר אודות ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית של המטופלת, גילה וגורמים נוספים יכול להיות עילה נוספת לרשלנות.
הבדיקה מומלצת לנשים מעל גיל 35, ואומנם גם אם הסיכון להפלה גבוה יותר מתחת לגיל זה, כשמתקבלות תוצאות חריגות של בדיקות אחרות רלבנטיות מומלץ לבצע את הבדיקה גם אצל מטופלות צעירות יותר.
הפרת חובת הזהירות וביצוע הבדיקה שלא לפי אמות המידה של מבחן הרופא הסביר יכולים להיות אף הם עילה לרשלנות רפואית.
על הכללים וההנחיות לביצוע הבדיקה, לומד בית המשפט מהמומחים הרפואיים בתחום ומפסיקות קודמות בנושא זה שקבעו כי התנהגות מסוימת חורגת מהנורמה הנהוגה באותם מקרים.
אי-השגחה אחר המטופלת בסיום הבדיקה היא עילה נוספת לתביעת רשלנות, וזאת משום שתופעות מסוימות שעלולות להתעורר לאחריה יכולות להחיש הפלה.
קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית באבחון מומים בעובר
פסק דין לדוגמא – רשלנות בבדיקת מי שפיר
ע”א 398/99 קופת החולים של ההסתדרות הכללית נ’ דיין – תוצאות בדיקת מי השפיר הובילו במקרה זה לכדי הפסקת הריון כשהעובר היה למעשה בריא.
התובעת נכנסה להריון לאחר טיפולי פוריות ופענוח תוצאות הבדיקה הראה שיש לעובר מומים גנטיים והוא עלול להיוולד עם תסמונת דאון ולכן יש צורך בהפלה.
לאחר מכן הסתבר כי המידע שהוביל להחלטה על הפסקת ההריון היה מוטעה ולא היה צורך אמיתי בהפלה. בהפלה הסתבר כי התובעת נשאה ברחמה בת שאילו הייתה ממשיכה בהתפתחות ברחם הייתה נולדת בריאה.
לאחר טיפולים נוספים התברר אף כי האישה לא תוכל להרות בשנית וקופת החולים שאצלה בוצעה הבדיקה נדרשה לשלם לתובעת פיצויים בסך של למעלה ממיליון שקלים, בעקבות רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר ותוצאותיה הקיצוניות.
יש לך שאלות? אנחנו מציעים: יעוץ משפטי אישי לנפגעי רשלנות רפואית