רפואת עיניים היא תחום רפואי העוסק בטיפול בבעיות ובמחלות עיניים שונות, כדוגמת: קטרקט, עיניים יבשות, גלאוקומה או ניוון מקולרי. מתי עשויה להתרחש רשלנות רפואית של רופא עיניים?
במסגרת תפקידם, אחראיים רופאי העיניים על קשת רחבה של פעולות הקשורות לבריאות העין, החל מאבחון, דרך קביעת שיטות הטיפול או מתן תרופות וכלה בביצוע ניתוחים שונים בעיניים. בשל מורכבותו של התחום, לעיתים עלולים להתרחש בו מקרים של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בתחום רפואת עיניים
רשלנות רפואית ברפואת עיניים עלולה להתרחש בנסיבות מגוונות: במקרים בהם נגרמו לעיניים נזקים בלתי הפיכים, במקרים בהם כושר הראייה של המטופל נפגע או במקרים בהם נגרם עיוורון כתוצאה מפעילותו הישירה או העקיפה של רופא העיניים.
מקרים אלה עלולים להתרחש כתוצאה: מניתוח לייזר שכשל, ממחלות עיניים שונות שלא טופלו כראוי, מניתוח קטרקט שכשל, מקריעה וניתוק של הרשתית או כתוצאה מכל פעילות אחרת שקשורה ברפואת עיניים.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין טיפולי עיניים
מדי שנה מוגשות בישראל וברחבי העולם תביעות משפטיות רבות בגין רשלנות רפואית ברפואת עיניים. לצורך הגשת תביעת רשלנות בתחום זה, על התובע להציג חוות דעת רפואית מקיפה ומנומקת של רופא עיניים מומחה, בה יפרט את מקרה הרשלנות הרפואית וכיצד גרם לנזק לעיניים. תביעה מסוג זה ניתן להגיש נגד רופא עיניים בכל אחד מהמקרים הבאים:
- ליקוי באבחון – תביעת רשלנות ניתן להגיש בכל מקרה של היעדר אבחון, אבחון מאוחר או אבחון שגוי של מחלות עיניים שונות או בעיות בכושר הראייה.
- מחדל רפואי – כל מחדל העלול להוביל לעיכוב בטיפול, למניעת טיפול או לביצוע של הליך רפואי לא מתאים, הגורם להחמרה במצבו של המטופל או לנזק רפואי, נחשב גם הוא לרשלנות רפואית.
- מידע רפואי – מקרים בהם הנזק או ההחמרה שנגרמו לעיניים התפתחו כתוצאה ישירה ממידע רפואי חסר גם הם מהווים עילה לתביעת רשלנות. מחלות כרוניות המשפיעות על בריאות העיניים, כדוגמת יתר לחץ דם או סוכרת, ונטייה תורשתית למחלות עיניים הן שתי דוגמאות למידע רפואי חשוב.
- פענוח בדיקות עיניים שגוי או מרושל.
- הימנעות מביצוע בדיקות רפואיות נדרשות בעת הצורך, כדוגמת בדיקת שדה ראייה או בדיקת הדמיה.
- היעדר מעקב רפואי אחר מצבו הבריאותי של המטופל.
- שימוש בתרופות עיניים לא מתאימות או במינון לא מתאים.
- ביצוע הליך רפואי כושל – החל מניתוח הסרת משקפיים בלייזר וכלה בניתוח קטרקט.
מקרה ת”א (ת”א) 2079/04
במקרה זה הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בעת ביצוע ניתוח לייזר לתיקון הראייה. לטענת התובע, שני ניתוחי לייזר שבוצעו בעיניו על ידי הנתבעת, כשלו וגרמו לו לפגיעה בראייה.
בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע, וקבע כי הנתבעת צריכה הייתה לוודא שהתובע מתאים לביצוע ההליך, בייחוד לנוכח מידע שהיה קיים, לפיו לאור מצב עיניו של התובע, עדיף לא לבצע ניתוח.
ביצוע הניתוח לאור מידע זה חרג מתנאי הזהירות הנדרשים. בנוסף לכך, לא עמדה הנתבעת בדרישת חובת הגילוי הנאות לגבי הסיבוכים הנדירים הכרוכים בביצוע הניתוח.
כדאי לקרוא גם אודות:
רשלנות רופא מרדים
רשלנות בעקבות מכשור רפואי לא תקין
תסחיף מי שפיר – אבחון וטיפול רפואי