כל בדיקה, ולו הפשוטה ביותר, נושאת בחוסה סיכונים לסיבוכים וצריכה להתבצע על ידי הרופא המטפל באופן זהיר ומקצועי. כאשר מתרחש סיבוך עולה תמיד השאלה אם מקורו בשל רשלנות רפואית בטיפול אם לאו. המקרה שלהלן מסביר על נזק שנגרם למטופלת בזמן בדיקת קולונוסקופיה.
מאמר זה נכתב ע”י עורך דין עופר סולר, העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית והנו בעל ניסיון רב שנים בתחום.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעניין קוטן חיה נ’ ד”ר משה גולן וקופת חולים כללית עסק בתביעה שהגישה קוטן בעילה של רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם לה על ידי הרופא המטפל (הנתבע) במהלך ביצוע של בדיקת קולונסקופיה colonoscopy אשר הינה בדיקה של מערכת העיכול התחתונה המתבצעת על ידי החדרת סיב אופטי דרך פי הטבעת.
קוטן נשלחה לבדיקה בהמלצת רופא המשפחה מקופת חולים כללית.
קוטן ילידת 1925 הגיעה ביום 28.07.95 אל רופא המשפחה שלה עם תלונות חוזרות על כאבי בטן, טעם רע בפה ושלשולים.
רופא המשפחה הפנה אותו לביצוע בדיקת קולונוסקופיה. יומיים לאחר מכן הגיעה קוטן למרפאת “בית גדי” בנתניה, נבדקה על ידי ד”ר גולן ונמצאה כי ניתן לבצע בה את הבדיקה.
ביום 07.08.95 הגיעה קוטן למרפאה לביצוע הבדיקה והוחתמה על טופס הסכמה לביצוע ההליך ולביצוע הליך גסטרוסקופיה (החדרת סיב אופטי דרך הלוע), בקוטן בוצעה בדיקת גסטרוסקופיה ולאחר מכן הוחל בביצוע בדיקת קולונוסקופיה, במהלך ביצוע הקולונסקופיה אובחן קרע במעי הגס בעומק של שישים ס”מ, קוטן הובהלה לבית החולים שם נותחה והקרע במעי נתפר.
קוטן הגישה תביעה בטענה של רשלנות רפואית בטיפול. מומחה מטעם קוטן, ד”ר משה קולר נתן את חוות דעתו לפיה לתובעת נגרמו 10% בשל קרע בחלל הבטן וכן 20% נכות נוספים בשל הפרעות לאחר ניתוח בטן.
מומחה מטעם ההגנה פרופסור שמעון בר מאיר הסכים עם 10% נכות בשל חולשה בשרירי הבטן אך קבע כי כאבי הבטן מהם סובלת התובעת קשורות לתלונות העבר ולא לתוצאות ההליך.
לטענת קוטן לא ניתן לה הסבר על בדיקת הקולונוסקופיה והסיכונים הכרוכים בביצועה. לצורך ביצוע הליך רפואי אשר לא נדרש לבצעו מיידית להצלת חיים יש לקבל את הסכמת המטופל, הסכמה אמיתית אינה מסתפקת בחתימה על טופס, על הגורם המטפל לספק למטופל הסבר על הסיכונים והסיכויים שכרוכים בביצוע ההליך וללא הסבר זה פעולה של הגורם המטפל יכולה להיחשב כתקיפה של המטפל את המטופל.
כן טענה קוטן כי הטיפול עצמו בוצע ברשלנות ומאחר ואין רשומה רפואית גרמו לה הנתבעים נזק ראייתי ועליהם להוכיח כי לא התרשלו.
הנתבעים טענו כי ניתנו לתובעת הסברים וכי התובעת עברה בעבר בדיקות דומות והייתה מודעת לסיכונים ולסיכויים, כן טענו כי הבדיקה לא בוצעה ברשלנות אלא על ידי רופא מומחה וצוות מיומן ומנוסה בביצוע בדיקות מסוג זה.
בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי לא ניתנו לה הסברים באשר לבדיקה וסיכוניה וקבע כי ביצע בתובעת עוולת תקיפה.
התובעת טענה כי מאחר והנזק נגרם כתוצאה מ”נכס” בשליטת הנתבע וכי אינה יודעת ולא יכולה הייתה לדעת כיצד נגרם הנזק, ומאחר ויותר הגיוני כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות מאשר זהירות סבירה של הנתבע חל הכלל כי הדבר מדבר בעד עצמו עובדה המעבירה את נטל ההוכחה המוטל בדרך כלל על התובע (להוכיח כי הנתבע התרשל) אל כתפי הנתבע (להוכיח כי לא התרשל).
בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה את הכלל כי הדבר מדבר בעד עצמו וכי הנתבעים לא הוכיחו כי לא התרשלו. את הנכות של התובעת קבע בית המשפט בשיעור 10%.
בית המשפט קבע את הפיצויים כדלקמן:
– בגין כאב וסבל: 30,000 ₪.
– בגין עזרת הזולת לעבר: 13,700 ₪.
– בגין עזרת הזולת לעתיד: 15,500 ₪.
– בגין הוצאות רפואיות: 5,000 ₪.
– סה”כ 64,200 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית יש לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום לצורך התייעצות באשר לאפשרויות שעומדות בפניך.
קיראו בהרחבה על: הסכמה מדעת