טיפול שורש הוא תהליך סבוך המצריך את תשומת ליבו של רופא השיניים למספר רב של פרמטרים. לעיתים עשוי הטיפול להכשל, או אז עולה השאלה – מהם המקרים בהם הכשלון נובע מרשלנות של הרופא המטפל?
טיפול שורש נחשב להליך שגרתי בתחום רפואת השיניים. הטיפול מבוצע בנסיבות בהן מחלת העששת פגעה בזגוגית השן ובשכבה המגנה והגיעה לרקמה הפנימית בשן, בה קיים ריכוז של כלי דם ועצבים (מוך השן) או כאשר נוצר בחלק פנימי זה זיהום או נגרמה לו חבלה.
חרף העובדה שמדובר בהליך סטנדרטי, מעשים ומחדלים רשלניים המבוצעים אגב טיפול שורש עשויים לגרום נזק רפואי, כאבים, טיפולי שיקום, אורתודנטיה ואחרים וכמובן – עוגמת נפש למטופל.
על ההליך הרפואי במסגרת טיפול שורש
טיפול שורש כולל שלושה שלבים עיקריים:
- פתיחת השן וניקוי העששת – הוצאת הרקמה הפנימית של מוך השן וביצוע ניקיון של תעלות השורש
- מילוי השן בחומר רפואי אשר נועד למנוע חדירה של גורמים מזהמים למוך השן
- ביצוע סתימה בשן.
עילות לתביעת רשלנות רפואית בטיפול שורש
הפרת דרישת הסכמה מדעת, המעוגנת במסגרת חוק זכויות החולה – ובכלל זה אי הצגת הסבר מפורט למטופל אודות סיכונים וסיכויים הכרוכים בטיפול השורש ועדכונו לגבי חלופות טיפול נוספות. ההסבר נדרש להינתן למטופל זמן מספיק מראש.
אי לקיחת אנמנזה רפואית – לרבות התחקות אחר מצבו הפיזי של המטופל טרם ההליך והתחשבות בטיפולי שיניים קודמים שביצע.
כשלים בדיאגנוזה הרפואית – עקב אי הפניה לביצוע צילום רנטגן לצורך עמידה על מצב השן ועל בסיסו אבחון סוג המחלה שתקפה את השן – דוגמת דלקת במוך השן, מורסה מסוגים מסוימים ועוד.
מחדל בתחום זה עשוי להוביל לחוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של הבעיה הרפואית ועקב כך השהיית מתן טיפול נדרש או החלטה על אופן ביצוע טיפול שורש בלתי מתאים בנסיבות המקרה.
כשלים בהרדמה המקומית המבוצעת טרם הטיפול – ובכלל זה חוסר וידוא רגישות המטופל לחומר המאלחש, רשלנות רפואית בזמן הרדמה: הזרקת חומר הרדמה במינון גבוה מדי ועוד.
ביצוע הטיפול בחוסר מיומנות ומקצועיות – תוך הפרת חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט מבחן הרופא הסביר אשר חל על רופא שיניים בתחום התמחות זה.
לדוגמא: בחירה בשיטת טיפול ישנה הכרוכה בתופעות לוואי, שימוש בציוד ומכשור בלתי תקינים, אי ביצוע צילומי רנטגן נדרשים נוספים במהלך הטיפול לווידוא אורכן של תעלות השורש, אי החדרת תרופות למוך השן במטרה להשמיד חיידקים ולמנוע התפתחות זיהום, ביצוע דחיסה רשלנית של חומר הסתימה שעשויה להוביל לצורך בטיפולים חוזרים ונשנים וכד’.
רשלנות בטיפול שורש המבוצע בשן בלסת התחתונה – במצב זה קיימת סכנה אפשרית של גרם פגיעה בתעלת העצב הראשית הקשורה גם ללשון.
הסיבוכים הצפויים כתוצאה מכך הינם אובדן חוש הטעם באופן חלקי או מלא, לפרק זמן מסוים או לתמיד.
במקרים אלה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים קיימת חשיבות רבה לאבחון הבעיה בהקדם ומתן הנחיה לנטילת תכשיר אנטיביוטי או במידת הצורך הפניה לטיפול אצל כירורג פה מומחה.
קבלת החלטה שגויה לגבי פיצול הטיפול למספר פעמים או סיומו במפגש אחד – טיפול חד פעמי ניתן לתת שעה שהשן לא התאפיינה בנמק בשלבים ההתחלתיים או כאשר לא התגלו סימני דלקת ברקמה.
על פי רוב נהוג לבצע סתימה זמנית ולפנות לשיקום השן רק משחלפו הכאב והנפיחות שהינם תופעת לוואי טבעית הכרוכה בטיפול שורש.
הקפדה על ביצוע שלב שיקום השן בסיום הטיפול – מאחר ושן לאחר טיפול שורש מועדת להיות שבירה ופגיעה עקב הנזק שנגרם לה כתוצאה מעששת או חבלה, מקובל להשלים את הטיפול בהרכבת מבנה.
הכוונה הינה להכנסת בורג לאחת מתעלות השורש ולעיתים בניית כתר מעליו. תפקידו של המבנה הוא להגן על השן מפני עששת והוספת כתר מבטיחה שמירה מאפשרות של שבירת קיר השן אשר נותר ללא תמיכה בסיום הטיפול.
הימנעות משלב השיקום או ביצועו שלא כהלכה עשויים להוביל לכישלון הטיפול כולו ולהגביר את הסיכוי לעששת המהווה גורם מרכזי לעקירת שיניים לאחר ביצוע טיפול שורש.
בטיפולי שורש מורכבים – מצופה מרופא שיניים רגיל להפנות את המטופל לאנדודונט – רופא אשר תחום התמחותו הינו טיפולי שורש.