רפואת חירום או רפואה דחופה – על מה בדיוק מדובר? מה עושים במקרה שבו אדם קיבל טיפול רפואי דחוף וכתוצאה מטעויות של רופאים נגרמו לו נזקים בלתי הפיכים? במאמר הבא תוכלו לקרוא על רשלנות רפואית ברפואת חירום.
פגיעות, פציעות, טראומות עקב, תאונות דרכים, פיגועים, תאונת עבודה, תאונות בבית, בליעה או שאיפת חומרים רעילים או\ו חומרים כימיים, מתן עזרה ראשונה, התקף לב, החייאות, תגובות אלרגיות, ניתוחי חירום בעקבות טראומות ראש, בטן, ניתוח קיסרי, ניתוחי תוספתן, חסימות מעיים ועוד מקרי חירום רבים אחרים, מצריכים התייחסות וטיפול רפואי מהיר, יעיל וזמין, על מנת להציל את חיי האדם ולמנוע סיבוכים בריאותיים – פיזיולוגיים עתידיים.
מה היא רפואת חירום?
רפואת חירום, טיפול נמרץ, הגשת עזרה ראשונה הם תחומים ברפואה המצריכים מתן טיפול מהיר למטופל על מנת להציל את חייו.
אם הטיפול המתאים לא ינתן תוך מספר דקות יתכנו נזקים קשים ובלתי הפיכים ובחלק ניכר מהמקרים אפילו מוות!
ההבדל העיקרי והקריטי בין רפואת חירום לרפואה רגילה הוא: במוקדי רפואת חירום מגיע מטופל שהרופא מעולם לא פגש, אין תיק רפואי, אין היסטוריה רפואית של מחלות, אלרגיות וכדומה וגורם הזמן הוא מכריע ביותר.
מהן הסיבות למתן טיפול נמרץ או עזרה ראשונה ובכל מקרה – טיפול רפואי דחוף?
- מצוקה נשימתית
- חסימת נתיב האוויר
- הפרעת קצב לב
- תעוקת חזה (myocardial infarction)
- דום לב
- הלם shock (היפוולמי, קרדיוגני, ספטי, עצבי, אנאפילקטי)
- הרעלות
- התחשמלות
- טביעות
- שבץ מוחי
- פגיעות חזה, ראש, עמוד שדרה
- דימום כבד
רשלנות רפואית במתן טיפול רפואי דחוף
כאשר אדם נמצא במצב חירום העלול לסכן את חייו, הוא חייב לקבל עזרה ראשונה מהסביבה (באם יכולתם להגיש), צוות רפואי, פאראמדיקים, אמבולנס וכמובן טיפול מהיר בחדר מיון או חדר טיפול נמרץ בבית החולים.
מצב חירום רפואי, מצריך ידע, ניסיון, יעילות, זמינות ובעיקר הרבה תושייה, אנשים שאינם חובשים או רופאים עלולים להתרגש ולעמוד בשוק ממצבים אלו, כמו כן, גם רופאים צעירים ולא מנוסים עלולים לשגות באבחון מצב החירום ולתת את הטיפול הלא מתאים לאותה סיטואציה או להתעכב במתן הטיפול.
תביעות על רשלנות רפואית ברפואת חירום שונות מתביעות רשלנות ברפואה רגילה, כיוון, שרפואת חירום מצריכה מיומנות, ידע וניסיון גדול.
לרוב התנאים אינם אופטימלים, והרופא צריך בשניות ספורות להגיע להחלטה הנכונה אשר תציל את חיי האדם, אין זמן לאבחנה מבדלת ולהתייעצות ארוכות, שכן 4 דקות בלי חמצן למוח, האדם ישקע בתרדמת או ימות.
מטופל שנפגע או משפחה של מטופל שנפטר, צריכים להתייעץ עם יועץ משפטי – עורך דין מומחה ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית, על מנת לברר האם ישנה עילה לתביעה.
עורך הדין יפנה את המטופל (יש להצטייד בתיעוד רפואי רב ככל שנמצא בידך) אל רופא מומחה על מנת לקבל חוות דעת רפואית, שלאחריה יוכל להגיש תביעה בבית המשפט.
זיכרו כי בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי, קודם לנקיטת פעולות כלשהן באופן עצמי.
במהלך הדיון המשפטי בתביעה, השופט יבדוק, בין השאר בעזרת מבחן הרופא הסביר, האם אכן נעשתה בתיק זה רשלנות רפואית או שמה הרופא או הצוות המטפל עשו ככל אשר ביכולתם ונתנו את הטיפול הטוב ביותר, אך לרוע המזל והגורל האדם נפגע או מת.