אובדן סיכויי החלמה עקב רשלנות רפואית היא בהחלט עילה לתביעת פיצויים. מה התהליך ומהם הקשיים בהגשת תביעה שכזו? כל המידע לפניכם.
תביעת פיצויים בגין אובדן סיכויי החלמה היא למעשה סוג מסויים של תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר אחד מבעלי התפקיד בצוות המטפל (לאו דווקא הרופא / המטפל עצמו אלה גם אחים / אחיות, טכנאים, סייעים, ואפילו עובדי מינהלה) אינו ממלא את תפקידו ברמה שהיינו מצפים מ”בעל מקצוע סביר” בתחום.
בעל מקצוע סביר הינו יישות משפטית אשר משמשת את בית המשפט לקבוע מה נמצא בגדר פעולות ברמה המקובלת. כל מה שאינו עומד בסטנדרט זה יחשב רשלני.
בעל המקצוע הסביר הינו בעל הכשרה והסמכה מתאימה על מנת למלא את תפקידו בצוות הרפואי וכן הינו בעל ידע עדכני בנושאים הנוגעים לתחום עבודתו ובשיטות טיפול חדשניות.
כאשר רשלנות רפואית גורמת לנזק למטופל קמה לו עילה לתביעה נזיקית שמטרתה קבלת פיצוי שיאפשר התמודדות קלה יותר, עד כמה שניתן, עם הנזק שנגרם לו.
ברור כי פגיעה בסיכויי ההחלמה או אפילו אבדן סיכויי החלמה באופן מוחלט הינו נזק חמור. אך ברור גם כי להעריך נזק שכזה הינו משימה לא פשוטה. כדי להתמודד עם קושי זה צמחה דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה בתוך ענף רשלנות רפואית.
הקושי בהערכת גודל הנזק
קיים קושי באומדן, לצורך קביעת גובה הפיצוי, של היקף הנזק שנגרם למטופל אשר רשלנות רפואית הובילה לאבדן סיכויי החלמתו. קושי זה נובע מבעיה מובנית לאופן הטיפול בעוולת הרשלנות.
הקושי נובע מן העובדה כי על מנת לזכות בתביעת נזיקית בגין עוולת רשלנות בכלל, ורשלנות רפואית בכללה, אין צורך להוכיח בהסתברות של 100% כי נגרם נזק עקב רשלנות רפואית אלה מספיק שבית המשפט ישתכנע שקיימת הסתברות של 51% כי זהו המצב.
במצב בו הוכחה נכונות התביעה ב% 51 יוענק מלוא הפיצוי, אם לא עמדה התביעה בנטל הוכחה זה לא יינתן פיצוי כלל.
נוצר קושי לקבל תביעתם של חולים אשר קיבלו טיפול רפואי רשלני אך מלכתחילה היו סיכוייהם להחלים רק, לשם דוגמא, 20%.
ברור שתובע שכזה, למרות שיכול להוכיח את התרחשותה של רשלנות רפואית, לא יוכל להראות כי ההסתברות שנגרם לו נזק כתוצאה מאותה רשלנות רפואית הינה מעל ל 50% שכן מראש היה סיכוי של 80% שנזק זה יתרחש גם ללא כל רשלנות רפואית.
פסקי דין לדוגמא
בפסק דין בעניין קופת חולים כללית נגד פאתח קבע בית המשפט העליון כי למרות שהיה סיכוי של 30% בלבד שמר פאתח היה נרפא משיתוק בעצב הפנים אילו היה עובר במועד ניתוח לתיקון המצב, אשר נתעכב בגלל רשלנות רפואית, יש לפצותו בגין הפגיעה בסיכוייו להחלים, דהיינו פיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה.
הפיצוי יקבע על ידי מכפלה של הנזק שנגרם וההפחתה בסיכוי להחלים.
במקרה אחר הרחיב בית המשפט העליון עוד יותר את אפשרות תביעת פיצויים בגין אבדן סיכויי החלמה.
בת”א 00198/04 אדוארד זולפו, יוסף זולפן, דניאל זולפו נגד ד”ר אנטה פרוטס ו מכבי שירותי בריאות קבע בית המשפט המחוזי כי בני משפחתה יזכו לפיצוי בשיעור של 50% מן הנזק שנגרם להם כתוצאה ממותה של חולת סרטן שמחלתה אובחנה באיחור. זאת למרות כי לולא הרשלנות הרפואית שהובילה לאבחון המאוחר היו סיכויי ההחלמה 80% ובעת קבלת הטיפול בפועל עמדו סיכויי ההחלמה על 60%.
לכאורה נגרם נזק של אבדן סיכויי החלמה בשיעור של 20%. בית המשפט קבע כי לולא הרשלנות למנוחה היה סיכוי של 20% בלבד למות ממחלתה, בגלל הרשלנות הסיכוי למוות היה 40%, דהינו כפול. לפיכך יהיו בני משפחתה זכאים למחצית מן הפיצוי שהיו מקבלים אילו המוות היה נגרם בהסתברות של 100% כתוצאה מן הרשלנות הרפואית.
במקרה של חשד לרשלנות רפואית אשר גרמה אבדן סיכויי החלמה יש לפנות ללא דיחוי להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. רצוי כי לעורך הדין, או לפחות למשרד עורכי הדין בו הוא מועסק, יש ניסיון בניהול תביעות פיצויים בגין אובדן סיכויי החלמה.