מנהל אתרתביעות פיצויים לאחר מקרי רשלנות רפואית הן סוג מסויים של תביעות נזיקיות, שעילתן עוולת הרשלנות המוגדרת בחוק. בואו לקרוא כיצד מגישים תביעה לפיצויים במקרה של פגיעה בטיפול רפואי מכל סוג.
תחום הרפואה אינו מדע מדוייק, מצבו הבריאותי של גוף האדם מושפע מאינספור גורמים המשתלבים זה בזה.
לכן ברוב המקרים בהם מטופל אינו יוצא נשכר מטיפול רפואי שקיבל ואפילו ניזוק ממנו לא מדובר ברשלנות רפואית. מקרים כאלה מעידים רק על חוסר היכולת לצפות בוודאות את תוצאותיו של הליך רפואי.
על מנת שתתרחש רשלנות רפואית על פעולותיו של מי מאנשי הצוות הרפואי להיות כאלה אשר נופלים באיכותם מן הרמה לה היינו מצפים מ”איש מקצוע סביר” בתחום.
אותו “איש מקצוע סביר” הינו ישות משפטית המדמה אדם בעל הכשרה מקצועית נדרשת הבקיא בשיטות ובידע העדכניים בתחום עיסוקו.
ישנם מקרים בהם הטיפול הרפואי שניתן לאדם נמצא בתחום לו ניתן לצפות מאיש מקצוע סביר ואפילו סבל המטופל נזק גדול וקיצוני. לא כל טיפול רפואי מסתיים בהצלחה למרבה הצער, ובמקרים שבהם הרופא או המטפל עשה ככל שביכולתו ובצורה סבירה, הרי שאז אין המדובר על מקרה רשלנות בטיפול.
כאשר מתעורר חשד כי נגרם נזק כתוצאה של טיפול כושל יש לפנות ללא השתהות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין שכזה יוכל לקבוע אם יש עילה להגשת תביעת פיצויים.
עורך הדין ידאג לאסוף ולהכין את החומר הדרוש לשם הגשת התביעה כולל קבלת חוות דעת מומחה אשר תראה לא רק כי נגרם נזק, היקפו ומשמעויותיו, אלה גם כי נזק זה נגרם כתוצאה ישירה מעשיו של איש הצוות הרפואי המטפל.
הדרישה לקבלת הסכמה מדעת טרם טיפול רפואי באדם
חוק זכויות החולה, אשר נכנס לתוקפו בשנת 1996, קבע כי הצוות המטפל ימסור למטופל מידע מספק הכולל, בין היתר, מידע על סיכונים, תופעות לוואי אפשריות, חלופות, פרוגנוזות שונות ועוד. מידע כזה יימסר למטופל באופן ובמועד אשר יאפשרו לו לשקול את כל החלופות ולגבש את “הסכמתו מדעת” לקבלת הטיפול המוצע לו.
הצורך לקבל מן המטופל, עד כמה שהדבר אפשרי, הסכמה מדעת מצטרף למכלול נסיבות אשר הובילו למצב כיום בו מטופלים ערים הרבה יותר מבעבר למשמעויות הטיפולים הניתנים להם.
עקב התפתחויות אלה הלכו והפכו תביעות אלה לשכיחות יותר ויותר. כיום ומזה נשים רבות המטפלים והמוסדות הרפואיים רוכשים פוליסות ביטוח אחריות מקצועית יקרות שכן תביעות שכאלה עשויות להסתכם בסכומי פיצויים גדולים עד מאד. שימו לב כי אל אף שהנפגעים בדרך כלל תובעים את המטפל והמוסד הרפואי במסגרתו פעל, הרי שאלה פונים אל חברות הביטוח שלהם.
תחומי טיפול ורפואה נפוצים
בארץ ובעולם ישנם כמה תחומי רפואה אשר התאפיינו במספר רב יחסית של מקרים מצערים, שהגיעו בפני בתי המשפט השונים.
כך למשל מקרים שבהם נגרם למטופל נזק חמור כתוצאה של שימוש בתרופה שנרשמה לו בטעות. דוגמא נוספת הנה במקרים של אבחון לקוי או מאוחר של מחלות בהן יש חשיבות מכרעת לתחילת טיפול מוקדם ככל האפשר – סרטן לסוגיו לדוגמא.
דוגמאות נוספות מתרחשות: בניתוח פלסטי, במהלך מעקב הריון או בלידה, בעקבות מעקב רפואי לקוי, לאור ביצוע ניתוח שלא לצורך ועוד.
כאשר אנו פונים אל עורך דין לשם קבל יעוץ וייצוג משפטי כדאי לבחור באיש מקצוע מיומן ובעל ניסיון בניהול והגשת תביעות לבתי המשפט בישראל.
פסקי דין ועמדת בתי המשפט בנושא תביעות פיצויים לאחר טיפולים רשלניים
מאז נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה, בשנת 1996, ניכרת מגמה בפסיקת בתי המשפט בערכאות השונות ובראשן בית המשפט העליון של הרחבת היריעה בכל הנוגע לנזקים שנגרמים למטופלים.
נראה כי בתי המשפט פועלים למען הגנה טובה יותר על מטופלים שניזוקו כתוצאה מטיפול כושלים.
פסקי דין הניתנים בתביעות פיצויים במקרי רשלנות רפואית עשויים להיות בסכומי כסף גבוהים מאד, זאת בשל ההשפעה הישירה על תפקודו ואיכות חייו של המטופל הניזוק. שימו לב כי במידה ונפגעת או שקיים חשש לפגיעה בנובעת מטעות או פעולה רשלנית של איש צוות רפואית, גם אם חלף זמן לא מועט מרגע הפגיעה, יש לפנות לעורך דין.
במקרים רבים הנפגעים אינם מודעים לזכותם החוקית להגיש תביעת פיצויים ובמקרים אחרים אנשים נוטים לבצע פעולות באופן עצמאי. בדיוק לשם כך רצוי להקדים ולפנות אל איש מקצוע, שיעריך עבורך את המצב המשפטי וסיכוייה של תביעת רשלנות רפואית.