נשים רבות נמצאות בסכנה לחלות בסוכרת הריון במהלך שלבי ההריון השונים. מחלה זו מאובחנת על ידי בדיקות שגרתיות פשוטות וחשובות. באחריות הרופא האישי של כל אישה הרה לוודא אם היא שייכת לקבוצת הסיכון ולהפנות אותה לבדיקות המתאימות.
סוכרת (Diabetes mellitus) הנה כינוי למצב בו פוחתת משמעותית רגישותו של הגוף להורמון אינסולין, האחראי על פירוק הסוכר בדם (glucose). מצב זה גורם להעמסת יתר של סוכר בדם, והוא מאובחן אצל כ- 5% מהנשים, בד”כ במהלך החצי השני של תקופת ההריון.
הריון של אם סוכרתית ייחשב להריון בסיכון גבוה, והאם תזכה לטיפולים רבים ולמעקב צמוד אחר התפתחות העובר. במרבית המקרים הסוכרת חולפת מגופה של האם עם תום ההריון, אך הילד יימצא בקבוצת סיכון גבוה לחלות בסוכרת נעורים.
כשאישה סובלת מסוכרת במהלך ההריון, יתרת הסוכר בדמה עוברת לגופו של העובר – תהליך זה גורם להפרשת אינסולין מוגברת ע”י העובר, ולגידול מואץ ובלתי רצוי במידות גופו.
הסכנות האפשריות במצב זה הן רבות: גודלו של העובר עשוי לעקב את הלידה, להקשות עליה, או אף להביא למצב המכונה “פרע כתפיים”, שבו כתפיי העובר נתקעות בתעלת הלידה.
מעבר לכך, סכנות אפשריות נוספות הן קרע בנרתיק של האם, וכן קשיי התפתחות ובעיות נשימה בקרב התינוק עם לידתו.
כיצד מאבחנים סוכרת הריון?
נשים מסוימות נמצאות בקבוצת הסיכון לסוכרת, דבר המחייב אבחון וטיפול שונה מן הרגיל. דוגמאות בולטות לכך הן נשים בעלות היסטוריה אישית או משפחתית של סוכרת כלשהי, עובר גדול מן הסביר או בעל מום, לידה קודמת של עובר גדול, הפלות חוזרות בעבר, השמנת יתר, ועוד.
על נשים אלה לבצע כבר במהלך השליש הראשון של ההריון בדיקת העמסת סוכר (GTT) – בדיקה שבמהלכה מתבצעת מדידת סוכר בדם, גם לאחר צום וגם לאחר שתיית כמות רבה (200 מ”ל) של תמיסת גלוקוזה.
במידה ובדיקה זו תקינה, יש להמשיך ולבצע באופן תדיר בדיקת סקר סטנדרטית, המכונה איתגור סוכר (GCT) – שבמהלכה נמדד הסוכר בדם ללא צום ולאחר שתיית כמות פחותה של תמיסת גלוקוזה.
כל אישה בהריון צריכה לבצע בדיקת סקר זו, גם אם אינה באף קבוצת סיכון, החל מהשליש השני של תקופת ההריון – במידה ותוצאות הבדיקה אינן תקינות, היא תידרש לבצע העמסת סוכר על מנת להשלים את האבחון.
אחריות הרופא המטפל ומקרי רשלנות רפואית
על הרופא המטפל באישה הריונית, חלה אחריות מלאה על אבחון התפתחות אפשרית של סוכרת במהלך ההריון – החל מסיווג האישה בקבוצת הסיכון שהיא שייכת לה, דרך מעקב רציף אחר התקדמות ההריון והשפעתו על מצב הרפואי של האישה, וכלה בהפנייה לבדיקות המתאימות לכל אורך שלבי ההריון (גם אם מדובר בבדיקות סקר סטנדרטיות).
מקרי רשלנות רפואית הנפוצים ביותר לעניין זה, נוגעים לחוסר סיווג נכון של האישה בקבוצת הסיכון שהיא שייכת לה. התרשלות שכזו עשויה כמובן להוביל לטיפול בלתי הולם באם, שבסופו פגיעה מובטחת בה ובתינוק שלה.
דוגמא בולטת לכך אנו מוצאים ב-ת”א 3445/01, שם חויב הרופא המטפל בפיצויים על הנזק הנגרם לאישה במהלך הריונה בעקבות התעלמות מרקע של סוכרת במשפחתה.
לסיכום, סוכרת הריון היא מחלה שכיחה יחסית בקרב נשים, ובכלל זה גם כאלה שאינן נמצאות בקבוצות הסיכון המוכרות. על האישה לדעת כי על הרופא המטפל שלה מוטלת האחריות להדריך אותה ולהפנות אותה לאבחון ולטיפול המתאים, כפי שפורט לעיל.
במידה ונגרם לך נזק כלשהו במהלך ההריון או לאחריו, מומלץ כי תפני לייעוץ משפטי אצל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה הבקיא בעניין זה.