רשלנות רפואית של רופא מרדים

כמעט כל הליך ניתוחי מצריך הרדמה, בין אם מלאה ובין אם מקומית. חשיבותה של ההרדמה גדולה אך זו יכולה גם לגרום נזק למנותח המורדם. הרופא המרדים חייב להיות בעל נסיון ולנהוג במשנה זהירות.

הרדמה (anaesthetization) היא כינוי להליך רפואי מקדים להליך רפואי עיקרי – בדרך כלל ניתוחי. במהלך ההרדמה, ניתנות למטופל תרופות הגורמות לו לערפול חושים ו/או לאבדן הכרה מלא וזאת לשם המטרות הבאות :
1.    מניעת כאב ו/או תזוזה של המנותח
2.   הרפיית שרירי המטופל בכדי להקל את עבודת החיתוך של הרופא המנתח
ככל הליך רפואי, גם להרדמה סיכונים רפואיים מוכרים – חלקם קלים, וחלקם יכולים לגרום נזק חמור למטופל ולעיתים אף למוות. פעולת ההרדמה היא קריטית ועל המבצע אותה להיות רופא מוסמך שהתמחה לפחות חמש שנים במקצוע ההרדמה.
עם זאת, לעיתים רופאים גם בתחום ההרדמה אינם מבצעים עבודתם כראוי ומתרשלים במילוי חובותיהם.
אי גילוי סיכוני ההרדמה – מהווה התרשלות מצד הרופאים
בת.א 28900/01 לידור רואס נגד מדינת ישראל ומשרד הבריאות נכנסה אישה לניתוח קיסרי. טרם הניתוח נתבקשה האישה להכריע האם לבצע את הניתוח בהרדמה מלאה, או בהרדמה חלקית (אפידוראלית). המטופלת, בחרה באופן ההרדמה המלא ללא הסבר ממצה מצד הרופאים על הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך.
לאחר הניתוח למצער, נתגלה אצל התובעת שיתוק במיתרי הקול השמאליים שנגרם עקב ביצוע ההרדמה. השופטים קבעו, כי במקרה הזה היתה רשלנות רפואית והרופאים הפרו את חובת הגילוי הרובצת עליהם מכוח חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 ופסקו לתובעת פיצוי משמעותי בשל הפגיעה באוטונומיה שלה על גופה וזכותה להחליט על בסיס נתונים מהימנים אילו הליכים רפואיים לבצע ואילו לא.
התרשלות בביצוע ההרדמה
מעבר לחובות הגילוי הרובצות על הרופאים ישנם מקרים שהטיפול של הרופא לגופו לא היה סביר וכתוצאה מהרשלנות גם נגרם נזק חמור מאוד למטופל/ת.
מקרה כזה עמד בפני בית המשפט, בת.א  72682/99 שם אישה הורדמה באופן ספינאלי (ע”י זריקה בחוט השדרה) – טרום ביצוע ניתוח קיסרי. מבצע ההרדמה היה רופא לא מנוסה וזאת בניגוד לנוהלי בית החולים שדרשו נוכחות של רופא מרדים מנוסה לצורך השגחה על הרופא הצעיר.
הרופא הצעיר ביצע את ההרדמה בצורה רשלנית, וכתוצאה מכך גרם נכות קשה ביותר לאישה. בית המשפט פיצה את הנפגעת ב- 270,000 ₪ תוך שהוא לא חוסך שבט ביקורתו מהרופא המרדים ובית החולים.
אמנם סכום פיצוי גבוה ככל שיהיה לא יחזיר לאישה זו את בריאותה, אך מיותר לציין כי סכום זה יכול לשמשה לקנות ציוד הכרחי למחייתה ולשפר את אורח חייה לאין ערוך.
לא כל הרדמה שכשלה מהווה רשלנות רפואית
המקרים שתיארנו ורבים אחרים, הנם מקרים בהם התובעים קיבלו פיצוי בשל טיפול רשלני שניתן להם. עם זאת יש לזכור שאדם הוא רק בשר ודם, וגם הרופאים המנוסים ביותר מבצעים טעויות.
אין זה ייתכן ואף רצוי שכל טעות שתתבצע בידי רופא, תוכרע כרשלנות רפואית. ניסח זאת היטב בית המשפט העליון בע”א 280/60 בקובעו: “המבחן אשר על בית משפט לבחון בו מעשה או מחדל של רופא פלוני תוך כדי טיפול מקצועי, אם יש בו או אין בו רשלנות אין זה מבחן של חכמים אחרי מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה,רופא בשר ודם עלול לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות”.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
בכדי לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא מרדים יש להיתמך בחוות דעת רפואיות של מומחים מהתחום. חוות דעת אלו אינן זולות ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית טרם התייעצות עם גורם רפואי, וזאת בכדי לקבוע באופן מהימן את סיכויי התביעה העתידית ואת סכום הפיצוי שיתקבל בעקבותיה.

למידע נוסף לחץ: עורך דין רשלנות רפואית