רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס מוכר כסוג הסרטן השני בשכיחותו לאחר סרטן השד וכולל גידולים ממאירים במעי הגס, בתוספתן ובחלחולת. אבחון מוקדם או איחור באבחון המחלה, עשויים להשפיע באופן ניכר על סיכויי הטיפול וההחלמה.
גילוי מוקדם של המחלה מתאפשר באמצעות עריכת מספר בדיקות סקר תקופתיות, המומלצות לביצוע באופן שגרתי בתדירות מסויימת, לנשים וגברים החל מגיל 50.
איתור המחלה במועד מגביר את סיכויי עצירת התפשטותה בגוף, הינו בעל חשיבות מכרעת למניעת נזקים בלתי הפיכים ולהחמרה במצבו הרפואי של החולה ותורם להצלת חייו של המטופל והארכת תוחלתם.
עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של המחלה, אשר הובילו להחמצת איתורה ועקב כך, השהיית הטיפול הנדרש או מתן טיפול בלתי מתאים בנסיבות המקרה.
רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס והטיפול במחלה
עילת רשלנות רפואית בגין אבחון מאוחר של המחלה עשויה לקום בגין מספר מחדלים:
אי הפניה לעריכת בדיקות הסקר, המקובלות לצורך איתור המחלה.
בדיקות אלה מומלצות לביצוע באופן תקופתי עבור בני חמישים פלוס, המוכרים כקבוצת הסיכון העיקרית להתפתחות המחלה.
בנוסף, מומלצות הבדיקות גם לבני גילאים צעירים יותר, אשר קיימת במשפחותיהם היסטוריה של המחלה.
הגורם, אשר אמון על הפניה לביצוע הבדיקות הינו רופא המשפחה, ממנו נדרש לערוך אנמנזה לצורך התחקות אחר רקע גנטי של קיום המחלה במשפחת המטופל (תורשה ידועה כאחד ממחוללי המחלה המרכזיים) ולתת את הדעת על תלונות המטופל, שעשויות ללמד על התפתחות סרטן מסוג זה.
קיראו עוד על רשלנות באבחון מומים או מחלות תורשתיות
בין הבדיקות המרכזיות, שמקובל לבצע:
קולונוסקופיה – הבדיקה המומלצת והאמינה ביותר למטרת אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, מאפשרת לצמצם את הסיכון להתפתחות המחלה באופן משמעותי.
במהלך הבדיקה נעשה שימוש בסיב אופטי, שבקצהו מצלמה, המוחדר למעי דרך הושט ובאמצעותו מתחקה הרופא אחר הימצאות גידולים לאורך המעי.
את הפוליפים, הגידולים השפירים, שמגלה הרופא במהלך הבדיקה, הוא מסיר לאלתר בכדי למנוע התפתחותם בהמשך לכלל גידול מסוכן.
פוליפים, הנחשדים בפוטנציאל ממאירות, נלקחים באמצעות ביופסיה ונשלחים לבדיקה לצורך עמידה על טיבם.
בדיקת דם סמוי בצואה – בדיקת מעבדה פשוטה ובלתי פולשנית, במסגרתה ניתן לאבחן הימצאות כמות מזערית של דם בצואה, אשר עשויה ללמד על קיום גידולים ממאירים מדממים או על הימצאות פוליפים – גידולים שפירים, בעלי פוטנציאל להתפתח לגידולים ממאירים ברבות השנים.
ביצוע הבדיקה ממומן על ידי קופות החולים ועריכתה באופן סדור, אחת לשנה, החל מגיל 50, מוכר כמסייע בהפחתת מקרי התמותה מהמחלה בשיעור של כשליש.
בדיקה ידנית של פי הטבעת – מאפשרת לרופא להתחקות, בדרך של מישוש באצבע, אחר קיום גידול בחלק, שקרוב לקצה המעי – פי הטבעת.
חוקן בריום – צילום רנטגן, המבוצע לאחר החדרת חומר ניגוד, בריום סולפאט ומאפשר הדגמת המעי ואיתור בליטות, הנחשדות כגידולים.
הבדיקה מומלצת לביצוע בתדירות של אחת לחמש שנים, החל מגיל 50.
בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקת הדמיה חדשה, המאפשרת לאתר פוליפים במעי הגס באמצעות CT.
השיטה עדיין אינה מוכרת ככלי שגרתי לאבחון המחלה, אולם נוכח דיוקה הרב ייתכן שיורחב היקף השימוש בה.
עילה נוספת לרשלנות רפואית הינה אבחון שגוי של המחלה עקב פענוח לקוי של תוצאות הבדיקות לאבחונה, החמצת איתור פוליפ קיים או הערכה מוטעית, כי פוליפ ממאיר הינו שפיר.
אלה עשויים להוביל לעיכוב במתן הטיפול הנדרש ולהחמרה במצבו הרפואי של החולה, עד צורך בקבלת טיפול  דרסטי יותר לצורך התמודדות עם המחלה.
מחדלים נוספים, אשר עשויים להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית, לצד אי הפניה לביצוע הבדיקות הנדרשות, הינם:
התעלמות רופא המשפחה מתלונות החולה על מיחושים וכאבים וחוסר הפניה להיוועצות עם גסטרואנטרולוג מומחה, אשר הובילו להתפשטות המחלה בגוף ולהחמרה במצבו הגופני של החולה וכן חוסר התייחסות למטופלים, הנמנים על קבוצות סיכון להתפתחות המחלה, בהן: רקע אישי של סרטן אצל המטופל, בני גיל חמישים ומעלה ובעלי סימפטומים פיזיים, המעוררים חשד לקיום המחלה דוגמת דם בצואה, שינוי בפעילות המעיים, כאבי בטן כרוניים, גזים והתכווצויות בבטן, אנמיה,עייפות וירידה במשקל.
בואו לקרוא עוד על רשלנות רפואית באבחון סרטן