אנטיביוטיקה – מרשם תרופה אנטיביוטית בטעות

אנטיביוטיקה Antibiotics היא שם כולל לקבוצת תרכובות אורגניות הקוטלות חיידקים (אך לא וירוסים). מה קורה במצב של מרשם שגוי לאנטיביוטיקה? מה קורה במצב שבו הרופא אינו רושם למטופל אנטיביוטיקה למרות שזהו הטיפול הדרוש?
האנטיביוטיקה, מיוצרת בעיקר מחומרים טבעיים כגון פטריות, והיא הומצאה בידי אלכסנדר פלמינג שאף זכה בעקבות המצאתה בפרס נובל לרפואה.
במאמר זה נבחן את השימוש שעשו רופאים באנטיביוטיקה, ונראה מקרים בהם רופאים התנהגו באופן בלתי סביר אם באי רישום אנטיביוטיקה כאשר הדבר הנדרש, או ברישום אנטיביוטיקה בצורה רשלנית שגרמה לנזק.
אנטיביוטיקה – חשיבותה לרפואה
האנטיביוטיקה נעשתה עם השנים לאחת התרופות השכיחות ביותר והיא נרשמת חדשות לבקרים בידי רופאים לטובת טיפול בזיהומים ובמחלות חיידקיות.
בין היתר אחראית האנטיביוטיקה באופן היסטורי למיגור מגיפות קשות כגון דבר ושחפת.
אי מתן אנטיביוטיקה – רשלנות רפואית
ישנם מקרים, בהם בית המשפט הכריע כי במקום בו רופא מטפל נמנע מלטפל באנטיביוטיקה בחולה הוא התנהג באופן בלתי סביר.
ואם נגרם נזק כתוצאה מהימנעות מהטיפול האנטיביוטי בית המשפט אף חייב את הרופא ואת המוסד המטפל בנזק זה.
דוגמא לדברים אלו ניתן למצוא בפסק דינו של בית המשפט העליון בע”א 5049/92 קופת חולים כללית נ’ יעקב רחמן ואח’.
במקרה זה, נער בן 13 נכווה כוויות קשות ואושפז, כחודש לאחר הפגיעה נכנס לניתוח דחוף במצב קליני של זיהום כללי, לאחר הניתוח קיבל דום לב, והוגדר כצמח.
מבדיקה שנערכה לאחר מכן, נתגלה כי הנער הוכנס לניתוח על אף שלא קיבל טיפול אנטיביוטי מתאים.
וכך קבע כבוד השופט ד.לוין באותה הפרשה – “אכן נהוג מדי פעם להפסיק את מתן האנטיביוטיקה לחולים…ברם, במקרה דנן התקופה של העדר כיסוי אנטיביוטי הייתה ארוכה באופן חריג”.
בית המשפט בעקבות דברים אלה פיצה את הפציינט על הנזק הרב שנגרם לו כתוצאה מהתרשלות הרופאים.
על אף הפסיקה בפרשה זו, יש לזכור כי הרופאים כפופים לאמת מידה של סבירות, ולא כל חילוקי דעות בדבר נחיצות האנטיביוטיקה, משמעותה רשלנות רפואית.
ואכן ישנם מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שעל אף חוסר הטיפול באנטיביוטיקה אין הדבר גובל ברשלנות רפואית (ע”א 2506/95, ע”א 4384/90).
מתן אנטיביוטיקה באופן רשלני
כפי שהצגנו בתחילת הדברים, לא רק העדר טיפול אנטיביוטי כשהאחרון נדרש עלול להיחשב כרשלנות רפואית, אלא גם, מתן טיפול אנטיביוטי באופן רשלני.
והנה, גם במקרה זה, היה נכון בית המשפט לפסוק פיצוי, כאשר הוא סבר שהרופאים התנהגו באופן שחורג מהמצופה.
בת”א (ירושלים) 812/94 אהרון כהן נ’ מרכז רפואי שערי צדק דובר במקרה של זיהום שהתפתח בקטין שקרנית עינו נחתכה.
הרופאים בחרו לתת לילד אנטיביוטיקה בתרופות, והילד היה פולט את האנטיביוטיקה שניתנה לו.
בית המשפט קבע כי במצב דברים כגון דא, היה על הרופאים להזריק לקטין את האנטיביוטיקה דרך הווריד.
וכך העיד פרופסור (לרפואה) בן עזרא במהלך המשפט:
שאלת העורך דין:  “פרופסור בן עזרא, האם נכון להגיד שיש רופאים שאינם נותנים אנטיביוטיקה דרך הווריד עד עדות מוחלטת לזיהום?”
תשובת המומחה: “מה זה אין?! אם רופא לא מבין מה עומד לפניו, אז הוא לא נותן, אבל אם אתה שואל על ילד שעינו פתוחה כ-24 שעות אין רופא בעל ניסיון שלא ייתן אנטיביוטיקה דרך הווריד”.

רשלנות במרשם אנטיביוטיקה – כיצד אדע אם אני זכאי לפיצוי?
במקום שבו אתם חוששים שנפגעתם מטיפול רפואי רשלני בשל העדר מרשם אנטיביוטיקה או טיפול רשלני בדרך מתן האנטיביוטיקה, יש לפנות אל עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית עובר נקיטת כל פעולה אחרת.
עורך דין העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית וייצוג נפגעים יוכל לתת לכם תשובות בהתבסס על ידע משפטי ומגובה בחוות דעת של מומחים לרפואה לגבי סיכויי ההצלחה של התביעה וגובה הפיצוי שצפוי להתקבל כתוצאה מהגשתה.
עוד על חשיבותה של אנטיביוטיקה: באתר וויקיפדיה